לאקי אמרה שצריך לצאת בשמונה וחצי כי יש יום עמוס. בקושי היינו במלון הזה דוסיט אבל הוא היה ממש מצויין. איריס שעבדה איתי באורנג' גם היתה במלון אבל התפספסנו.
צ'יאנג מאי פירושו העיר החדשה. צ'יאנג זה עיר. ראי זה איזה מלך או משהו שהעיר על שמו.
יצאנו לדרך כשהתחנה הראשונה היא המקדש הלבן - Wat rong kun. מקדש מרשים שכל כולו לבן המסמן טוהר. האומן שבנה אותו לא אהב את העובדה שיש מנזר מט לנפול בעיר הולדתו ושיש רק נזיר אחד אז הוא החליט לבנות את המונומנט הזה. המקום מאוד מרשים. האומן היה שם בעצמו ואפילו שמח להצטלם איתנו (על רקע מבנה השירותים המוזהב. בחירה מעניינת). מה שהפתיע אותי הוא שבתוך המנזר יש ציורי קיר מודרניים. למשל ציור של בין לאדן מול ג'ורג' בוש, מלחמת הכוכבים, אווטאר, מייקל ג'קסון כמחווה למותו, קונג פו פנדה ועוד. מדמיינים בית כנסת עם כאלו ?..
בקיוסק המקומי טעמתי מיץ ישירות מהקוקוס. לא טעים...
משם נסיעה של שלוש שעות שלאחר שעה וחצי עשינו עצירת התרעננות במקום שנקרא Cabbages and Condoms. כן , מה ששמעתם. זה מעין כפר נופש שהמוטו שלו זה סקס בטוח. פעם היו המון מחלות מין בתאילנד והענין כאן זה להעביר את המסר להשתמש באמצעי מניעה. התמונה של הבובה למטה מציגה דוגמא לשימוש נוסף לקונדומים..
בקיוסק המקומי טעמתי מיץ ישירות מהקוקוס. לא טעים...
משם נסיעה של שלוש שעות שלאחר שעה וחצי עשינו עצירת התרעננות במקום שנקרא Cabbages and Condoms. כן , מה ששמעתם. זה מעין כפר נופש שהמוטו שלו זה סקס בטוח. פעם היו המון מחלות מין בתאילנד והענין כאן זה להעביר את המסר להשתמש באמצעי מניעה. התמונה של הבובה למטה מציגה דוגמא לשימוש נוסף לקונדומים..
עוד שעה וחצי נסיעה ומגיעים למופע הקופים. שוב מתגנבת התחושה הלא נוחה. קופים מאולפים חלקם קשורים בשלשלאות מבצעים טריקים שונים. הכי כאב לשמוע את הקופים משתעלים מהלחץ של השלשלאות. נחמד אבל מעיק בלב.
נסיעה לממלכת הנמרים לארוחת צהריים. הכי לא טעימה עד כה. כניסה לכלובי הנמרים בתשלום נפרד. בחרנו בנמרים הקטנים. חביב.
משם נסיעה למה שנקרא סיור מפעלים. מפעל משי, מפעל לכה, מפעל מטריות. בכל אחד מראים את תהליך הייצור. מאוד מעניין ומעורר מחשבה מאיפה יש להם סבלנות וכוח לעבודות כל כך מונוטוניות וכל כך קשות..
במפעל המטריות יש אמנים שמציירים על חולצות ועל כל מה שתיתן להם. הבאנו חולצות מהארץ והציורים באמת מדהימים.
במפעל המטריות יש אמנים שמציירים על חולצות ועל כל מה שתיתן להם. הבאנו חולצות מהארץ והציורים באמת מדהימים.
משם נסיעה של שעה לדוי סוטהפ שזה המקדש עם הסטופה (כיפה אם תרצו) הכי גדולה איפשהוא. במעלה 207 מדרגות לבעלי הכושר (אני וטל ) או מעלית לאחרים נמצא מקדש יפה ומרשים. יש גם תצפית נוף מאוד יפה על כל איזור צ'יאנג מאי. במקדש קיבלנו ברכה מנזיר והסתובבנו כעשרים דקות. גם נחמד. מה שהרשים אותי היה שלפני שעלינו ולמרות שהשמש זרחה, לאקי אמרה שכדאי שניקח מטריות כי היא מרגישה שירד גשם. אחרי עשרים דקות אכן הגיע הגשם...
אחר כך חזרה למלון ופרידה נרגשת מלאקי. החלפנו פרטים ואנחנו כבר חברים בפייסבוק. בהחלט אמליץ עליה.
קיבלנו הפעם חדרים בקומה החמש עשרה במקום בשתיים עשרה. רצפת פרקט במקום שטיח. פחות חמים.
החברים רעבים אז הלכנו למרכז למטייל לאכול אוכל שהם מכירים. בדרך נתנו שק כביסה אצל ישראל 669 שהוא לדבריו סוכן הנסיעות הישראלי הראשון בצ'יאנג מאי. הוא נמצא ליד בית חב"ד. חפר לנו יופי..
אכלנו שניצל, צ'יפס, ספגטי בולונז, חומוס, פיתה, שיפודים ואני אכלתי פאד תאי... היה משביע.
אכלנו שניצל, צ'יפס, ספגטי בולונז, חומוס, פיתה, שיפודים ואני אכלתי פאד תאי... היה משביע.
משם קרן וירדן חזרו למלון. אני ויואב וטל המשכנו לשוק הלילה. הפעם גילינו איזורים שלא ראינו בערב הראשון.הרוב היה מקורה כך שזה פתרון גם לשעות גשם. הרבה יותר נחמד. רכשתי עוד שתי חולצות מקוריות.... ותחתונים. יואב וטל רכשו כובעים. יואב כבר למד את דרך המיקוח. לטל קשה כי היא מרחמת עליהם...היה שם תיק מקש שהמוכרת דרשה חמש מאות חמישים וטל לא הצליחה להוריד את המחיר. לא רכשנו ועד סוף הטיול לא מצאנו כדוגמתו. כל הטיול נהרס בגלל זה לטענת טל..
עשינו מטווח אקדח אוויר וספא דגים וראינו לראשונה חבורת ליידי בויז. הייתם צריכים לראות את המבט בעיניו של יואב...
קינוח בבננה רוטי. הפעם בלי נוטלה. פחות טעים.
זהו. חזרה למלון עם טוקטוק ויאללה למיטות. מחר ( היום ) אני וקרן קמים בחמש ורבע לראות את מתן המנחות לנזירים....
קינוח בבננה רוטי. הפעם בלי נוטלה. פחות טעים.
זהו. חזרה למלון עם טוקטוק ויאללה למיטות. מחר ( היום ) אני וקרן קמים בחמש ורבע לראות את מתן המנחות לנזירים....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה