הבוקר התחיל בארוחת בוקר נחמדה במלון דוסיט המפואר. הרבה פחות עמוס מהמלון בצי'אנג מאי אבל האוכל פחות טוב.
בתשע יצאנו לדרך. נסיעה של שעה לדוי טונג ולגנים של המלכה האם. נבנו בשטח שהיה פעם כר לגידול אופיום. נחמד. משם נסיעה לכיוון מערת הקופים ומערת הדגים. אל תיתנו לשם להטעות אתכם. מדובר ברחבה שבה יש מספר קופים שירדו מהג'ונגל שנמצא מרחק קצר משם. הקופים מתורגלים לכך שתיירים קונים סלסלת בננות או לחם בעשרים באט כל אחת ושתיירים ( בעיקר ישראלים) מחלקים להם אוכל. הדגים זה פשוט קבוצה גדולה של דגים שכשזורקים להם אוכל מתגודדים במאבק על הפירורים.
בתשע יצאנו לדרך. נסיעה של שעה לדוי טונג ולגנים של המלכה האם. נבנו בשטח שהיה פעם כר לגידול אופיום. נחמד. משם נסיעה לכיוון מערת הקופים ומערת הדגים. אל תיתנו לשם להטעות אתכם. מדובר ברחבה שבה יש מספר קופים שירדו מהג'ונגל שנמצא מרחק קצר משם. הקופים מתורגלים לכך שתיירים קונים סלסלת בננות או לחם בעשרים באט כל אחת ושתיירים ( בעיקר ישראלים) מחלקים להם אוכל. הדגים זה פשוט קבוצה גדולה של דגים שכשזורקים להם אוכל מתגודדים במאבק על הפירורים.
משם לעיירה מה סאי שנמצאת על הגבול עם מיינמאר. שוק גדול לתיירים ותו לא.
משם נסענו למשולש הזהב שהיא נקודת המפגש של שלוש מדינות: תאילנד, לאוס ומיינמאר (בורמה). משם סירת מרוץ על נהר המקונג לשוק בלאוס. הנהר מטונף והשיט נחמד מאוד. בשוק בלאוס כבר מכירים את הישראלים וכל המו"מ בעברית. המחירים זולים אבל לא ברצפה. קרן וטל קנו תיקים. הבנים התמקחו עם המוכרות ואפילו הצליחו. אני קניתי שתי חולצות לקוסט ופולו מקוריות.... ב 280 באט (שזה הכי שול שמצאנו בכל הטיול - אז לקנות כאן). היתה שם אישה מלאוס שנורא התלהבה להצטלם איתנו. לאקי הסבירה שהיא כנראה ממרכז לאוס ואף פעם לא ראתה זרים ולכן ביקשה להצטלם איתנו.
משם סירה חזרה לחוף ומשם לביקור בשבטי ההרים. קבוצה של ארבעה שבטים שהמרשים ביניהם הוא כמובן ארוכות הצוואר. למה הן עושות את זה ? או. המקור של השבט בכלל מבורמה. בעבר כשהגברים היו יוצאים לצייד הנשים נשארו במתחם השבט ואז כשהנמרים היו תוקפים את הנשים הם היו תוקפים את הצוואר והורגים. אמרו מה נעשה? בואו נסחוב עשר קילו של מתכת (בעבר זהב היום נחושת) על הצואר וככה נערים על הנמר.
הילדים הרגישו לא נוח שאנחנו נכנסים להם לחיים ומצלמים אותם. עם שבט אקה עשינו מופע אקוסטי משותף שלמרות ההופעה המשובחת בסופו של דבר אנחנו תרמנו להם כסף...איפה אקו"ם כשצריך אותם ?
מארבעת השבטים חזרה למלון. הילדים החליטו להישאר במלון. אני וקרן לקחנו טוק טוק לשוק הלילה של צ'אנג ראי. גם הלילה ירד גשם אבל לא סוער. קנינו קצת דברים. לא משמעותי. בסוף נהיינו רעבים וראינו שהיצע האוכל במקום נע בין רוטי חזיר וביצים לבין חרקים מטוגנים... אז הלכנו שוב לפיצה קומפני. היה טעים.. דייט עם קרן בתאילנד. חוויה.. שקצת הועמה בגלל שהמקום הוא פשוט מעוז לישראלים מהסוג המעצבן. המסעדה פשוט היתה רועשת ומכל עבר שמענו והרגשנו את בני עמו הקולנים. פדיחות..
חזרנו למלון והלכנו לישון יחסית מוקדם. המשך בפוסט הבא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה